​

לאור הדיון הביקורתי, על הצוות להסכים על סוגיה מרכזית ולחלץ שאלת עוגן ליחידה כולה (ראי כלי לחילוץ שאלת עוגן בחלק א' של שער זה). כאן הצוות יכול להיעזר בחוברת זו – לבחור שאלה אחת מתוך אלו המוצעות למטה, לערער על שאלות העוגן המוצעות וכמובן לשנות את אחת השאלות ולכתוב חדשה. 

על אף שנדמה כי הסיפור מבקש למסור לנו את כל התפיסה המוסרית הזו – במבט מקרוב נוכל לראות שיש שתי עמדות שונות ועקביות בתוך הטקסט – עמדת החסיד ועמדת האישה:
 

1. עמדת החסיד: עמדת החסיד כלפי העני מתחילה בחוסר אמון וכעס. מדוע החסיד לא מאמין וכה כועס על העני? הוא מטיח בעני שלא ייתכן שיש מישהו שלא יכול שיש מישהו שלא מסוגל להרים את עצמו ולהתארגן לקראת שבת. האם אפשר להסביר עמדה זו רק מתוך מה שהאישה אומרת לו - שמי שלא יודע מהי עניות לא יכול להזדהות עם מצב של עניות (שמאפיין אותו חוסר חומרי אמיתי, וגם חוסר אונים, חולשה וכו')? הרי אפשר לטעון שעמדת החסיד למעשה די רווחת בימינו ובין רבים מאתנו, וגם עניים לשעבר מחזיקים בה. רבים מאתנו מתבוננים על מבקשי נדבות שאנו רואים ברחוב ומניחים שהם ישתמשו בנדבה שניתן להם בדרך לא ראויה. ייתכן שתגובת החסיד היא תגובה אנושית, מפוכחת וביקורתית, כאשר אנו רואים בני אדם שמרימים ידיים, שמגיעים לחוסר אונים ומבקשים תמיכה – אנו חושדים בהם שהם לא מתאמצים ומשתדלים מספיק. חשוב לשים לב – גם אחרי שהאישה נוזפת בחסיד – הוא עדיין לא מאמין לעני – ורק אחרי שהשכנים מעידים בפניו שהוא אכן עני מרוד, הוא נותן לו נדבה. כלומר, החסיד מעולם לא ממש האמין לעני.  

 

2. עמדת האישה: האישה רואה שהחסיד חוזר זועף הביתה. כאשר היא שומעת את הסיפור, היא טוענת שמפני  שהוא לא ידע מעולם עניות, הוא לא יכול להבין איך מישהו יכול לבקש נדבה. היא לעומת זאת, שחוותה עוני בילדותה, מבינה היטב. המסקנה שלה די רדיקלית – "העני הזה שביקש ממך בטוח הוא אמר אמת לאמיתה" – לפי הגיון זה של האישה, חייבים להאמין למי שמבקש. זו תביעה רדיקלית מבחינה מוסרית, וכמו שציינו – החסיד לא עומד בה (אלא הולך ושואל את השכנים). האישה לא מנמקת את ההסקה הלוגית הזו שלה, אך ניתן לטעון – שמי שמגיע למצב שהוא מבקש עזרה, חייבים להאמין לו. 

 

לאור מורכבות זו, שאלת עוגן אפשריות ליחידת לימוד זו (ראי כלי לחילוץ שאלת עוגן בחלק א' של שער זה):

האם החסיד מחויב לתת נדבה לעני?

 

אם זו היחידה הראשונה שאתן מתנסות בה, כדאי בסוף לחשוב על נורמות השיח בדיון שלכן ולנסח יחד חוקי שיח פדגוגי