באופן כללי, דיאלוג פורה ללמידה מתאפיין בהזדמנויות לחשיבה בקול רם של תלמידים ביחס לסוגיות, לבעיות ולתפיסות שהם מתמודדים עמן ובדיון קשוב, תומך וביקורתי ברעיונותיהם.

 

הוא בנוי סביב תפיסות ועקרונות פעולה[1]: 
•    מורות ותלמידים מקשיבים זה לזה, חולקים רעיונות ושוקלים נקודות מבט חלופיות.
•    מורות ותלמידים מתבססים על רעיונותיהם שלהם וזה של זה וקושרים אותם יחד לקווי חשיבה וחקירה קוהרנטיים ולאור מטרות לימודיות מוגדרות.
•    מורות ותלמידים שואלים שאלות, חוקרים את המובן מאליו, מזהים נקודות מחלוקות ופועלים לבחינתן.
•    תלמידים מנסחים את רעיונותיהם באופן חופשי, בלי לחשוש ממבוכה שתיגרם בשל תשובות "שגויות" ומסייעים זה לזה להגיע להבנה משותפת.
•    מורות ותלמידים יוצרים שיח מכבד וקשוב, לא רק כאמצעי להשגת מטרה מחוץ לשיח (כגון שיפור בהבנת הנקרא וביכולות קריאה וכתיבה) אלא כשיח עם משמעות וערך אינהרנטיים: הם מתעניינים זה בדברי זה, חשים ערך בהקשבה לקולות שונים ובהבעת קולם שלהם ושמחים במפגש אנושי המאפשר למשתתפיו מרחב ביטוי.

בעשורים האחרונים הולכות ומצטברות עדויות על כוחו של דיאלוג לימודי שמבוסס על עקרונות אלו[2].  דיאלוג שהתבסס על עקרונות אלה נמצא פורה במיוחד בקידום תהליכי למידה וחשיבה, בשיפור מיומנויות והישגי תלמידים ובביסוס ערכים של כבוד, הקשבה וסובלנות לקולות ולעמדות שונים בכיתה. דיאלוג לימודי פורה כפי שהוא מוגדר כאן מהווה חלק אינטגרלי (ולא נפרד!) של תהליכי למידה מרכזיים, הכוללים, בלימודי השפה, פיתוח מיומנויות קריאה וכתיבה. 

​

​

​

​

​

​

[1] Alexander, R. J. (2008). Towards dialogic teaching. Rethinking classroom talk. Dialogos.‏

[2] Resnick, L. B., Asterhan, C. S. C., & Clarke, S. N. (2015). Socializing intelligence through academic talk and dialogue. American Educational Research Association; Howe, C., & Abedin, M. (2013). Classroom dialogue: A systematic review across four decades of research. Cambridge Journal of Education, 43(3), 325-356. doi:10.1080/0305764X.2013.786024.