כל מי שהתנסתה בהוראה יודעת שהובלת דיונים משמעותיים בכיתה איננה עבודה קלה. לא פעם הדיון מתפזר, יוצר אי-סדר בכיתה ומוביל להעדר שליטה על מהלך הלמידה.

לעתים תלמידים דומיננטיים "משתלטים" על הבמה והמורה מתקשה לשלב קולות של תלמידים אחרים; לעתים תלמידים לוקחים את הדיון למחוזות שנראים למורה פחות רלוונטיים ופוריים;

בדרך כלל דיונים גם מאטים את קצב הלמידה, והדבר מוביל להספק של פחות חומר לימודי;

​

בקצרה, על אף שיש בהובלת דיאלוג לימודי פוטנציאל ללמידה משמעותית, הוא מהווה אתגר פדגוגי גדול. במלים אחרות, על אף שראוי לחתור לדיאלוג לימודי, הוא מהווה "בעיה פדגוגית"[1] משמעותית.

 

למטה מפורטים כמה מהאתגרים המרכזיים שהדיאלוג הלימודי מציב לנו כמורות:    
•    ניהול כיתה

פתיחת המרחב הכיתתי לדיאלוג אמנם מאפשרת הבעת מחשבות ופיתוח של ידע משותף, אולם גם מוריד את רמת השליטה של המורה. ניהול דיון עם 30 תלמידים בכיתה הוא בהחלט לא פשוט ולמורות דרכים חשובות להשליט סדר וארגון בכיתה בהקשר זה. אולם, הובלת דיאלוג לימודי בכיתה מניחה שמורות צריכות "לוותר" במשהו על שליטתן על השיח. אם השיח נשלט ומכוון כולו על ידי המורה, לתלמידים יש מעט הזדמנויות להביע את דעתם באופן חופשי, לתהות בקול, לחקור ולבדוק רעיונות.   
•    פתיחות לבלתי ידוע

 בבסיס הדיאלוג הלימודי, לצד מטרות לימודיות מונח, כמו בכל שיחה אותנטית, יסוד בלתי צפוי. אנו לא מנהלים דיאלוג כדי להגיע לתובנה או מסקנה ידועות מראש. להפך, הטעם בדיאלוג הוא בכך שהדיאלוג עצמו יכול להוביל אותנו לתובנות ולמסקנות חדשות. יסוד בלתי צפוי זה הוא טעמו של הדיאלוג, אולם הוא מקשה על התכנון ומצריך גמישות מתמדת בכיתה.
•    שינוי דפוסי שיח

דפוסי השיח בכיתה נוטים להיות מרוכזים במורה ובהתכווננות לתשובות שיש בראשה. מעבר לשיח המכוון לשאלות פתוחות, שהתשובות עליהן בלתי ידועות או לא חד-משמעיות, מייצר שינויים משמעותיים בדפוסי השיח, בהם למורה יש תפקידים שונים: היא אחראית על ביסוס הקשבה עמוקה בכיתה; היא מבהירה, תומכת ומבקרת חשיבה של תלמידים; היא קושרת בין רעיונות שונים העולים במהלך הדיון. דרכי הוראה אלו דורשות אימון, יצירת הרגלים ופיתוח ציפיות חדשות מהשיח בכיתה.     
•    הקשבה עמוקה לתלמידים

אחד האתגרים הגדולים בהובלת דיאלוג הוא הקשבה זהירה לדברי תלמידים. לא פעם יש תחושה שתלמידים אומרים דברים שאין להם קשר ברור לנושא. אולם, הקשבה עמוקה לדברים של תלמידים מראה שהם אף פעם לא אומרים דברים ללא כוונה כלשהי – ולעתים קשה למורה לזהות או להבין עד הסוף את הדברים. האתגר עבור המורה הוא להצליח להתעכב, לברר, להבהיר ולתמוך במחשבות של תלמידים. זהו אתגר לא פשוט בתוך האינטנסיביות של הדינמיקה בכיתה, כאשר המורה נדרשת להיות קשובה לעוד המון סוגיות, כגון מסגרות זמן, מצבם הלימודי, הרגשי והפיזי של התלמידים, עניינים לוגיסטיים שוטפים ועוד.    

לא קל להתמודד עם אתגרים אלה. החומרים באתר, תפקידם לסייע בהתמודדות זו. לצורך כך, הם כוללים הצעות ליחידות לימוד, כלים ומשאבים לניהול דיונים פוריים בכיתה ולניהול למידה מקצועית בצוות.

 

 

 

 

 

 

[1] Lefstein, A. (2010). More helpful as problem than solution: Some implications of situating dialogue in classrooms. In K. Littleton & C. Howe (Eds.), Educational dialogues: Understanding and promoting productive interaction (pp. 170-191). Routledge.