​

 

לאור הדיון הביקורתי, על הצוות להסכים על סוגיה מרכזית ולחלץ שאלת עוגן ליחידה כולה (ראו כלי לחילוץ שאלת עוגן). כאן הצוות יכול להיעזר בחוברת זו – לבחור שאלה אחת מתוך אלו המוצעות למטה, לערער על שאלות העוגן המוצעות וכמובן לשנות את אחת השאלות ולכתוב חדשה. 

 

טקסט זה מעלה מספר סוגיות ערכיות-תרבותיות, למשל:

א. האם העובדה שיהודים שהגיעו מתרבויות שונות, ומשפות שונות, מדברים בסופו של דבר כולם עברית – היא דבר מובן מאליו? כמובן שלא. תהליך שכזה כרוך במאמצים רבים ואף במחיר כבד: למשל, אובדן חלקים מהתרבות היהודית, מסורות. יתרה מכך – חלק מהאנשים שדברנו שפות שונות עשויים היו להיות מושתקים על ידי הרצון לקדם את העברית. ייתכן בהחלט ובתקופה המוקדמת של בניית חברה ומדינה הייתה הצדקה לבנות חברה אחת עם שפה אחת – אבל האם זה נכון גם היום? האם היינו מעדיפים שפה אחרת שאיננה עברית או חברה מרובת שפות? 

​

ב. החייאת השפה העברית כשפת דיבור יחידה מוצגת בטקסט כרעיון שלא צריך לנמק או להסביר. זו הנחה בבסיס הטקסט שלא ניתן לערער עליה, ומובן שהכותב רואה בכך תהליך טוב וחשוב. אולם חסרים נימוקים והסברים מדוע תהליך זה כל כך חשוב והכרחי – האם הדיון הכיתתי יכול להשלים אותם? והאם יעלו גם עמדות שונות מעמדת המחבר?

 

לאור זאת, שאלת עוגן המוצעת ליחידת לימוד זו: 

 

האם הייתם מצטרפים לצד של מחיי השפה העברית או של לצד של המתנגדים לתהליך זה?

​

 

אם זו היחידה הראשונה שאתן מתנסות בה, כדאי בסוף לחשוב על נורמות השיח בדיון שלכן ולנסח יחד חוקי שיח פדגוגי.