​

​

 

על מנת שהטקסט יהיה כר פורה ללמידה ביחידת הלימוד, עלינו לנסות ולגלות יחד אילו רעיונות וסוגיות מעניינים קיימים בו – ולהחליט על מיקוד באחד מהם. מומלץ שמיקוד זה יישען על קריאה ועיסוק מעמיק בטקסט של הצוות. הקריאה המשותפת תאפשר יצירת זיקה לטקסט, סימון סוגיות חשובות בו ובירור משותף על מה כדאי לדון בו ובעקבותיו בכיתה.

 

הצעות לדיון מקדים ב"מלחמת השפות" בצוות:

 

 

3. פעמים רבות, מורים ניגשים לטקסט מידעי מתוך מטרה לברר את העובדות והרעיונות המובעים בו באופן גלוי. זוהי מטרה חשובה, אך על מנת לייצר דיון משמעותי בטקסט, חשוב להתמקד בסוגיה מרכזית שהטקסט מעלה ואף לבחון בצורה ביקורתית את טענותיו. עמדת המחבר והמסר הכללי של הטקסט שלפנינו הם שהחייאת העברית היה תהליך חיובי. האם ניתן לראות את הדברים גם אחרת? האם היו גם מחירים ובעיות בתהליך זה? מוצעות פה דרכים שונות לעודד קריאה ביקורתית ופתוחה יותר של הטקסט:

א. המורה המובילה ממקדת את הדיןן סביב מבנה הטקסט – המורכב מ-5 פסקות. מה הטענה המרכזית בכל פסקה? ניתן לעבוד בזוגות. דיון: האם המבנה יוצר עמדה משכנעת לגבי הצורך והערך של החייאת השפה העברית? האם ברור מתוך הטקסט מהם המחירים והבעיות של תהליך זה? 

ב. המורה המובילה ממקדת את הדיון סביב המחסור בנימוקים והסברים משכנעים לעמדת מחיי השפה (בן יהודה והפעילים הציונים בארץ ישראל). לעומת זאת – עמדת המתנגדים (המסורתיים מחד והמשכילים מאידך) מובעת בטקסט. דיון: האם ניתן לבנות מערך טיעונים רחב יותר לבעד/נגד החייאת השפה העברית?

ג. המורה המובילה ממקדת את הדיון סביב המורשת המשפחתית של המורות בצוות. ניתן להתחיל דיון זה משיתוף: הם להוריכם/סביכם שהגיעו כמהגרים לישראל היה קל לאמץ את העברית? האם הייתם רוצים לדעת/לשמר את השפה שהם דברנו בה – ומדוע? אם הייתם בתקופת בן יהודה ומלחמת השפות, באיזה צד הייתם – וכיצד הייתם מנמקים את עמדתכם?