על מנת שהטקסט יהיה כר פורה ללמידה ביחידת הלימוד, על הצוות לנסות לגלות ולזהות אילו רעיונות וסוגיות מעניינים קיימים בו – ולהחליט על מיקוד באחד מהם. מומלץ שמיקוד זה יישען על קריאה ועיסוק מעמיק בטקסט של הצוות. הקריאה המשותפת תאפשר יצירת זיקה לטקסט, סימון סוגיות חשובות בו ובירור משותף על מה כדאי לדון בו ובעקבותיו בכיתה.

​

תקציר הסיפור

הסיפור עוסק בנשר, שגדל להיות תרנגולת בין תרנגולות בלול, אך בסופו של הסיפור "הפך"בחזרה לנשר. מסופר על איכר שמצא גוזל נשרי בחיק הטבע ואימץ אותו. הוא החליט לגדלו כתרנגולת בין התרנגולות שבמשקו. משגדל הגוזל, הוא נראה כמו נשר, אך לא התנהג כמו נשר. יום אחד הגיע חברו של האיכר שטען שזהו נשר ולא תרנגולת. הוא החליט להוכיח לאיכר שכך הדבר. בהתחלה, הוא רק דיבר אל הנשר ואמר לו שהוא לא תרנגולת, אלא נשר, אולם זה לא הספיק. בניסיון השני הוא הלך עם האיכר והנשר אל ההרים, מקום היוולדו של הנשר, ושם הצליח לשחרר את הנשר לאוויר. הנשר הצליח לעוף ובכך בעצם "חזר" להיות נשר. החבר אמנם היה מעורב בשינוי שהנשר עבר בסוף הסיפור. אולם, ייתכן והנשר היה משתנה גם בלעדיו.

 

הצעות לדיון מקדים ב"עוף נשר עוף" בצוות
1. קריאת הטקסט.

2. לאחר קריאת הטקסט, המורה המובילה מבקשת תגובות חופשיות מהמורות. חשוב לנסות להגיב ברמה הרגשית והאישית, לא לחשוב כמורה ("מה אנחנו חושבים ומרגישים" ועדיין לא לעסוק ב"מה הילדים יחשבו" או "איך כדאי לבצע בכיתה"). בשלב זה המורה מובילה מבקשת להתמקד באופן בו הסיפור פגש אותנו, כקוראים מבוגרים.

3. מניסיוננו, הנושאים שעלו מעולם המבוגרים כוללים חינוך והשפעתו, זהות מינית, זהות מגדרית, אימוץ בין תרבויות (ילד ממדינה מתפתחת מאומץ במדינה מפותחת) ועוד. להפתעתנו, נושאים אלו הועלו גם על ידי חלק מהתלמידים ויש לתת עליהם את הדגש כשניגשים אל הסיפור.

​

סוגיות ושאלות שעשויות לעלות מתוך הקריאה

הסיפור משרטט משל על השתנות; על ההבדל בין האופן בו מגדלים אותך ובין הבחירות שלך, ומעורר מחשבה לגבי הטבע "האמיתי" שלנו (האם הנשר הוא "באמת" תרנגולת או "באמת" נשר?).

הסיפור אף קושר בין השתנות ובין גורמים חיצוניים, אשר מזמנים אותה. ניתן לומר כי הנשר בעצם עבר פעמיים השתנות-תחילה מנשר לתרנגולת, בגלל האיכר ולאחר מכן, חזרה לנשר, בזכות החבר. הסיפור מציף את הסוגיה החשובה של שינוי והשתנות – ומה מאפשר שינוי? מהיכן הוא נובע?. ההשתנות הראשונה נתפסת כשלילית, כנגד הטבע, המבייתת ציפור טרף ומקרקעת אותה. ככזו, השאלה שעולה אצל הקורא היא, מדוע לביית?. ההשתנות השנייה נתפסת כחיובית-מעשה של שחרור ומציאת זהות אמיתית, וככזו השאלה העולה פה היא, האם היא יכלה לקרות גם לבד? או לחילופין, האם העקשנות וההתמדה של החבר, בניסיונו להביא את הנשר למימוש זהותו, והתנאים המאפשרים השתנות (הצוקים, הקרבה לשמיים וכו'), היו הכרחיים לשם השינוי?