​

על מנת שהטקסט יהיה כר פורה ללמידה ביחידת הלימוד, עלינו לנסות ולגלות יחד אילו סוגיות ורעיונות מעניינים קיימים בו ולהחליט על מיקוד באחד מהם. מומלץ שמיקוד זה יישען על קריאה ועיסוק מעמיק בטקסט של הצוות. הקריאה המשותפת תאפשר יצירת זיקה לטקסט, סימון סוגיות חשובות בו ובירור משותף על מה כדאי לדון בו ובעקבותיו בכיתה.

​

הצעות לדיון מקדים ב"עצת החמור" בצוות:

​

1. קריאת הטקסט.

2. לאחר קריאת הטקסט, מומלץ לבקש תגובות חופשיות מהמורות. חשוב לנסות להגיב ברמה הרגשית והאישית, לא לחשוב כמורה ("מה אנחנו חושבים ומרגישים" ועדיין לא לעסוק ב"מה התלמידים יחשבו" או "איך כדאי לבצע בכיתה"). בשלב זה נתמקד באיך הסיפור פגש אותנו כקוראים מבוגרים. 

3. עמדת המחבר לגבי עצותיו ומעשיו של החמור נדמות חיוביות. כאשר שלמה, החכם באדם, צופה בחשאי במתרחש, הוא נהנה מערמומיותו של החמור. האם ניתן להתבונן אחרת במעשיו של החמור? האם ניתן להיות ביקורתיים ביחס למעשים אלה, לזהות "סדקים" בטקסט, על מנת לאפשר דיון פתוח בו ניתן לחשוב בצורה ביקורתית על המסר והסוגיות שהסיפור מעלה.  מוצעות פה שתי דרכים שונות לעודד קריאה ביקורתית ופתוחה יותר של הטקסט. כדאי לבחור את זו שאת הכי מתחברת אליה – או לעשות את כולן:
    

א. נקודת מבט של השור: לבחון כיצד הסיפור מתרחש מתוך עיניה של הדמות התמימה בסיפור. השור נתון למניפולציות מצד החמור – כיצד הוא חווה את האירועים המתוארים בסיפור? מה הן מחשבותיו, תחושותיו? מה הוא מרגיש אחרי האירועים? נקודת המבט של השור חושפת את הבעייתיות בפעולותיו של החמור, ומעוררת מודעות למחירים החברתיים של סוג התנהגות כזו.

​

ב. בחינת המניעים של החמור: מה מניע אותו לפעול כפי שהוא פועל? מה הוא מנסה להשיג במהלך הסיפור? האם מניעיו נראים לנו לגיטימיים? מעוררי הזדהות במידה זו או אחרת? האם לעתים גם אנו פועלים באופן דומה?