דיון מקדים

​

​

על מנת שהטקסט יהיה כר פורה ללמידה ביחידת הלימוד, עלינו לנסות ולגלות יחד אילו רעיונות וסוגיות מעניינים קיימים בו ולהחליט על מיקוד באחד מהם. מומלץ שמיקוד זה יישען על קריאה ועיסוק מעמיק בטקסט של הצוות. הקריאה המשותפת תאפשר יצירת זיקה לטקסט, סימון סוגיות חשובות בו ובירור משותף על מה כדאי לדון בו ובעקבותיו בכיתה.

​

הצעות לדיון מקדים בסיפור "בהתעמלות" בצוות:

1. קריאת הטקסט.

​

2. לאחר קריאת הטקסט, המורה המובילה מבקשת תגובות חופשיות ממורות הצוות. חשוב לנסות להגיב ברמה הרגשית והאישית ולא לחשוב "בראש" של המורה (לשאול "מה אנחנו חושבות ומרגישות") ועדיין לא לעסוק ב"מה הילדים יחשבו" או "איך כדאי לבצע בכיתה". בשלב זה המורה המובילה מבקשת להתמקד באופן בו הסיפור פגש אותנו, כקוראות מבוגרות.

​

3.  בקריאת הסיפור "בהתעמלות" יש הזדמנות לדון בשני מעגלים מרכזיים השזורים זה בזה ולעיתים קשה לנתקם:

א. מעגל ראשון הוא מוטיבציה פנימית של האינדיבידואל מול החברה: כוחות  פנימיים הטמונים באדם המניעים אותו להתקדם ולהצליח מבלי להקשיב לסביבה, כמו גם האמונה בעצמי על אף המגבלות הקיימות. 

ב. המעגל השני הוא החברה כגורם מעכב או מקדם ומחסל או מחשל וכמייצג קולות מחלישים וקולות מחזקים, בידיעה שלעתים גם דמויות שאנו אוהבים עלולות להחליש אותנו. בהתייחס לחברה, הסיפור עשוי לזמן דיון בשאלת כוחו של מנהיג חיובי או שלילי.

בעקבות הדיון, נבחן את השאלה מהו כוחו של מנהיג, כגורם חיצוני, ביחס למימוש הפוטנציאל של האינדיבידואל. כמו כן, נבחן את התנהגותה של האם בטקסט ונשאל: האם בסיפור היא פוגעת בבנה? האם נכון לגדל ילד עם תחושה כבדה של חששות ודאגה? האם דאגה כזו באמת מגנה על הילד ושומרת עליו ומאפשרת לו לקבל בטחון ומטפחת אותו ומפתחת אותו? או שמא דאגה כזו פוגעת בהתפתחותו, בעצמאותו ובקשריו החברתיים?