​

בשלב זה, לאור הדיון הביקורתי בסוגיות השונות, הצוות פונה לדיון לקביעת סוגיה מרכזית ולהצבת שאלת עוגן ליחידה כולה. כאן הצוות יכול לבחור שאלת עוגן מתוך שלוש השאלות המוצעות למטה, לערער עליהן, או לשנות ולכתוב אחת מהן מחדש.

 

אנו מציעים שני כיוונים שונים למיקוד בדיון המקדים:

(1) מנהיגותו של גארונה

נראה כי בסיפור זה, כוחו ועוצמתו של המנהיג באים לידי ביטוי במבט בלבד. מעמדו של גארונה מוחלט. ברור לכולם מהי עמדתו ואף אחד לא מעז לערער עליה. בתחילת הטקסט נראה שגארונה נמצא בחדר המנהל. למה הוא נמצא שם? בשל התנהגות רעה? או שאולי בעיניי המנהל, גארונה הוא דמות מפתח בסיטואציות שונות בבית בספר? האם דמותו מקדמת עלילה? ואם כן, באופן שלילי או חיובי?

נלי נמצא יחד עם אמו בחדר המנהל והיא מנסה לשכנע את המנהל שישחרר את בנה ממטלות שיעורי ההתעמלות. האם חוששת מהחברה, חוששת שבנה יפגע, אך נלי דבק בעמדתו: "די לי כי גארונה לא יצחק עלי". האם הוא מבקש מגארונה לא לצחוק עליו? או ברור לו שגארונה המוסרי והשוחר צדק יגן עליו כי כך עושה – מגן על חלשים ונדכאים?

גארונה לא מגיב לדברי נלי, אך נראה שדי לכולם בנוכחותו. נדמה כי נלי תולה את כל יהבו בגארונה. עולה השאלה האם נלי היה מצליח ללא תמיכת גארונה? האומנם הוא הרוח הדוחפת והמעודדת? או שמא כשם שיכול לטעת ביטחון כך יכול להטיל איימה ושיתוק על רצונות ומהוויים?

בהמשך הסיפור, מתוארת סיטואציה שבה התלמידים מבצעים משימת טיפוס וכל אחד זוכה לתיאור שונה מצד המספר. ברורה האהדה של המספר כלפי גארונה (כל הספר מתואר מנקודת מבטו של המספר). כאשר מגיע תורו של נלי לטפס, מתחילים התלמידים לגחך, אך מיד שוררת דממה בשל מבטו הנוקב והמאיים של גארונה. ושוב עולה התהייה, איזה סוג מנהיג הוא גארונה? כיצד הוא שולט? האם כוחו נובע מכוח הזרוע או מתוך הערכה והערצה כלפיו אשר גורמות לתלמידים להקשיב לו?

​

(2) המוטיבציה של נלי

נלי לא מתייאש ולא מוותר לעצמו. הוא חדור מטרה ולא מקשיב לקולות מחלישים הבאים מבחוץ ומבפנים. הקולות המחלישים יכולים להיות, למשל: המורה המנסה להניע אותו מההגעה "לפיסגה"; אמו שנמצאת ברקע ושייתכן ומשרה אווירה של אומללות, מוטיבציה נמוכה וחוסר אמונה ביכולותיו של נלי; תלמידי הכיתה שתחילה גיחכו וכעת מתבוננים בו ואולי מייחלים לראות בקלונו. גם הקולות המנוגדים הפנימיים שלו עשויים להחלישו: "האם אצליח? האם אצליח להוכיח לאמי, לחבריי, למורה שאני מסוגל, שאני בוטח ביכולותיי?" "האם אצליח להוכיח לעצמי שהנכות שכל כך הגבילה אותי לא תהווה מכשול אם אחליט שאני כמו כולם? האם אצליח להפסיק לרחם על עצמי ולוותר לעצמי?" אף על פי שפעלו כוחות מחלישים בלבו, נלי מצליח לטפס עד לפסגה.

כאשר אמו מגיעה, הילדים מספרים לה בהתלהבות כי הוא הצליח לטפס. ניתן לקרוא את הקטע הזה בתמימות ולחשוב שאכן הילדים שמחים בהצלחתו ורואים בו כשווה בין שווים. אך ניתן גם לקרוא את הסיטואציה הזו במבט ביקורתי: עצם העובדה שהילדים מספרים לאם על הצלחתו של בנה, כאילו נוטלים ממנו את ההצלחה ומחדדים את השונות שלו. נקודת מבט זו מסתמכת על הפנייה של האם לבנה לאחר ביצוע התרגיל: היא אמנם פונה לבנה, אך הילדים נוטלים את רשות הדיבור ולאחר מכן האם רק מלטפת את גארונה. יתכן שפעולה זו מבטאת את תפיסתה כי הצלחתו של בנה כתלויה בגארונה ובחבריו – ולא בכוחותיו הפנימיים.

 

אנו מציעים שלוש שאלות עוגן אפשריות:

1. האם גארונה הוא מנהיג טוב?

לאורך הטקסט נוכחות גארונה מורגשת ובמידה מסוימת מניעה את העלילה. נרצה לבחון את דמותו הפועלת מתחת לפני השטח. נדון בסוגיה מהו מנהיג שלילי ומהו מנהיג חיובי. לכאורה גארונה מגן על החלש, אך האם התנהגות זו מקדמת את נלי? האם נלי היה מגיע להישגים גם ללא גארונה? מנהיגותו של גארונה יכולה להתפרש כשלילית משום שנראה שהוא מטיל אימה על חבריו, לפיו ישק דבר. נראה כי רק מבט אחד מספיק על מנת לשתק את כל צחוקם של החברים.

 ​

2. מה/ מי נתן לנלי את הכוח לטפס?

בשאלת עוגן זו מסתתרת סוגית הכוחות הטמונים באדם, הקולות המחלישים והמחזקים של נלי: הקולות של האם, של החברים, של המורה ושל גארונה, ואף הקולות הפנימיים של עצמו. אילו קולות מניעים את נלי למימוש רצונותיו? אילו מעכבים אותו? האם נלי היה מטפס ללא דחיפה מהסביבה?

 ​

3. האם אימו של נלי פעלה נכון?

במבט ראשון נראה כי האם דואגת לבנה ומנסה לגונן עליו כפי שהיינו מצפים. רואים את זה בטבע, כולל בקרב בני אדם – תפקיד האם לדאוג לילדיה הוא מרכזי ומשמעותי. אולם, שאלה העולה מסיפור זה היא, האם אמו של נלי, בדאגתה הרבה, גם פוגעת בבנה? האם דאגתה באמת מגוננת ושומרת על בנה ומאפשרת לו לפתח בטחון עצמי? או שמא דאגה כזו פוגעת בהתפתחותו, בעצמאותו ובקשריו החברתיים? האם ייתכן ודאגת היתר של האם, היא זו שהובילה אותו למצבו המוחלש?