על מנת שהטקסט יהיה כר פורה ללמידה ביחידת הלימוד, עלינו לנסות ולגלות יחד אילו רעיונות וסוגיות מעניינים קיימים בו ולהחליט על מיקוד באחד מהם. מומלץ שמיקוד זה יישען על קריאה ועיסוק מעמיק בטקסט של הצוות. הקריאה המשותפת תאפשר יצירת זיקה לטקסט, סימון סוגיות חשובות בו ובירור משותף על מה כדאי לדון בו ובעקבותיו בכיתה. 
הצעות לדיון מקדים ב"מיהי אינבררה קוסמת היא או מכשפה?" בצוות:
1.    קריאת הטקסט.
2.    לאחר קריאת הטקסט, מומלץ לבקש תגובות חופשיות מהמורות. חשוב לנסות להגיב ברמה הרגשית והאישית, לא לחשוב כמורה (“מה אנחנו חושבות ומרגישות”) ועדיין לא לעסוק ב”מה הילדים יחשבו” או “איך כדאי לבצע בכיתה”. בשלב זה נתמקד באיך הסיפור פגש אותנו כקוראות מבוגרות.

סוגיות לדיון:
א) הדרך החינוכית של האב- מוסר ההשכל של סיפור מוצג באופן ברור וגלוי: עלינו להתמודד עם בעיות בכוחות עצמנו. הסיפור מתמקד ברצון האב לחנך את בניו לעצמאות ולשם כך הוא מייצר סיטואציה בה הם יוכלו לגלות את הכוחות הטמונים בהם ולהאמין בעצמם. אולם, מצד שני, האב שיקר לבנים, גרם  להם להאמין שבמידה ויתקלו בבעיה, "אינבררה" תגיע מיד לעזרתם. זהו כמובן פתרון שקרי ולא ממשי. על פניו נראה כי הדרך בה בוחר האב מניבה את המטרה שביקש להשיג: הילדים מגלים עצמאות, תושייה ובגרות. אך ניתן לתהות, מי גרם לכך שלא היו עצמאיים מלכתחילה? הרי נאמר בסיפור כי הם "היו נכונים לעזור בכל עבודה" – הם לא היו מפונקים. אם כך, מדוע האב לא פיתח את העצמאות שלהם בדרכים אחרות, פחות מניפולטיביות? ניתן לראות בסיפור את החששות הלגיטימיים של הילדים לצאת ליער, שכן הם מעולם לא היו לבדם בו. האם זוהי שיטת חינוך מוצדקת? "לזרוק" ככה למים העמוקים ולתת לילדים להתמודד לבד בכוחות עצמם, מבלי לצייד אותם בכלי כלשהו?

ב) התהליך שעברו הילדים- מצד אחד ניתן לטעון כי בדרך של האב ("לזרוק למים") הילדים התבגרו והפכו לעצמאיים יותר. כלומר, רק כאשר הילדים יחוו "אין ברירה" על בשרם, כאשר הם יאלצו להתמודד בכוחות עצמם – הם יאמינו בעצמם וביכולות שלהם. אך מה היה קורה אם הילדים היו נכשלים ולא היו מצליחים להזיז את העגלה? או אם היו סכנות אחרות ביער והילדים היו נפגעים? סביר להניח כי הם היו מאבדים עוד יותר את הבטחון העצמי שלהם. 

ג) סוגיה פדגוגית-  הסיפור מעורר, אפוא, שאלה חינוכית ופדגוגית חשובה: באיזו מידה עלינו לתמוך בתלמידים/ילדים/לומדים בתהליך הלמידה שלהם? מתי אנחנו צריכים "לזרוק אותם למים" ומתי "זריקה" שכזו עלולה לסכן ולפגוע בהם ובתהליך? זה יכול לכלול, לדוגמה, לתת לתלמיד תפקיד מעל יכולותיו, לתת לתלמיד עם בעיות חברתיות לפתור סיטואציות בעצמו מבלי לתת לו כלים להתמודדות קודם.