מיהי אינבררה קוסמת היא או מכשפה? 

מפגשים, עיבוד: דבורה עומר, עם עובד

 

זהו סיפור עממי מעובד לילדים, בעל מוסר השכל ברור: עלינו ללמוד להתמודד עם בעיות בכוחות עצמנו. למסר זה גם השלכות לגבי מבוגרים-הורים-מחנכים: עליהם לאפשר – ואף לגרום/לאלץ לילדיהם ללמוד להתמודד עם בעיות בכוחות עצמם. הסיפור עוסק באב ושני בניו החרוצים והממושמעים, אשר עוזרים לו בכל עבודה. הסיפור מתמקד ברצון האב לחנך את בניו לעצמאות, ולכן הוא שולח אותם ליער לחטוב עצים בלעדיו. החלטה זו גורמת להשתלשלות האירועים בעלילה: ביער, הבנים נאלצים להתמודד עם תקלה ומנסים למצוא פתרון לבעיה בדרכים שונות, עד אשר הם פותרים את הבעיה בכוחות עצמם תוך גילוי תושייה ושיתוף פעולה. כותרת הסיפור כתובה כשאלה, והמענה לשאלה – מיהי אינבררה? – מתבהר במהלך התפתחות העלילה. האב המציא את "אינבררה": דמות דמיונית שתפקידה להקנות ביטחון לבנים בצאתם ליער לבדם. למעשה, כוונתו הייתה להוכיח לילדים, באמצעות מצב של אין-ברירה, שהם מסוגלים להסתדר באופן עצמאי. בסוף הסיפור מובא מוסר ההשכל באופן מפורש, והוא מתברר לבנים תוך כדי שיחה עם האב.

במשפטי הפתיחה והסיום פונה המחברת לקוראים באופן ישיר על-ידי שימוש בגוף שני. בפתיחה היא משתפת אותם בשיקולי בחירת הסיפור ומזמינה אותם ללמוד ממנו. בסיום היא מניחה שהקוראים אכן הפיקו את המסר והם מסוגלים לנבא על-פיו המשך אפשרי לסיפור. בעוד הקריאה המקובלת של הסיפור מובילה למוסר ההשכל המפורש ואיננה מעוררת דילמה של ממש, ביחידת הלימוד המוצעת, אנו רוצים לפתוח את הטקסט לקריאות אפשריות נוספות, בהנחה שזה יעמיק את הבנת הטקסט ואת יכולות הניתוח, הפרשנות והביקורתיות של התלמידים.

​

מטרות ומיומנויות מתחום החינוך הלשוני:

•  קריאה של יצירות ספרות מתקופות שונות ומסוגות שונות, התייחסות פרשנית להיבטיהן הרגשיים, הערכיים, האסתטיים והחברתיים-תרבותיים (הישג נדרש 6 תכ"ל חינוך לשוני, משרד החינוך).

• קריאת טקסטים מסוגים שונים ולמטרות שונות (הישג נדרש 4 תכ"ל חינוך לשוני, משרד החינוך).