מקראה: ר' שלמה זרקא ור' יהודה צ'רמון, רינה וישועה – הגדה לפסח, מתוך ההקדמה
 

המדרש "אינו יודע עניות מהי" עוסק בנושא מאוד יסודי – מה המחויבות שלנו לחלשים בחברה? האם עלינו תמיד להאמין שאמנם הם חלשים יותר, ומתקשים להתפרנס ולתמוך בהם, או שמא ראוי יותר להיות ביקורתיים ולתבוע מהם "לעמוד על הרגליים שלהם"? המדרש נכתב על ידי רב' שלמה זרקא, מחכמי תוניס, והוא מופיע בספרו "רנה וישועה" אשר עוסק בהגדה של פסח. במרכזו של הסיפור דיאלוג מעניין בין חסיד גדול ועשיר, שמקפיד לשמור על התורה והמצוות, ואשתו, שגדלה בילדותה במשפחה ענייה. לאחר שהחסיד פוגש אדם עני המבקש ממנו צדקה ומסרב לו ואף כועס עליו, אשתו טוענת בפניו שהוא עיוור לעניות, מפני שהוא לא חווה אותה מעולם. אם היה יודע מהי עניות, ודאי לא היה מהסס לתת צדקה. העימות הזה מעורר שאלה חברתית ומוסרית חשובה: מתי אנחנו צריכים לתת לחלש (בין אם זה כסף כמו בסיפור, או תמיכה מכל זוג שהיא במקרה אחר) – ומתי דווקא לא לתת. האם יש מצבים כאלה ומצבים כאלה? מה הנימוקים האפשריים לכל עמדה?

​

מטרות ומיומנויות מתחום החינוך הלשוני:

• קריאת טקסטים מתוך המקורות היהודים כחלק בלתי נפרד מהמורשת התרבותית היהודית ותוך עמידה על ייחודם הלשוני. (הישג נדרש 7, תוכנית הלימודים חינוך לשוני, משרד החינוך): הבנת הנושאים, הרעיונות והמסרים העולים מהקריאה בטקסטים שהם חלק מהמורשת התרבותית היהודית.

• קריאת טקסטים מסוגים שונים ולמטרות שונות ( הישג נדרש 4, תוכנית הלימודים חינוך לשוני, משרד החינוך): הבנת המשמעות הגלויה בטקסט; הבנת הנושא או הנושאים המפורשים; קישור לידע העולם; הבנת המשמעות הסמויה בטקסט; הבנת מטרת הטקסט; הבנת כוונות ועמדות.