מקראה: על קצה הלשון ומעולמה של ספרות, כתה ה', הוצאת מודן

 

הטקסט "השפה העברית ואליעזר בן יהודה" הינו טקסט העוסק במובן מאליו, בדבר שאנו בדרך כלל לא רואים, לא מרגישים ולא חושבים עליו יותר מדי – לשפה שבפינו. אבל האם באמת שפה היא דבר כל כך מובן מאליו? במקרה שלנו בישראל, והשימוש שלנו בשפה העברית – בהחלט לא. לפני 100 שנה יהודים בכל רחבי העולם אמנם הכירו עברית וידעו עברית – אך בדרך כלל לא השתמשו בה כשפת יום-יום. החייאת העברית והשימוש הרווח בה היה מרכיב חשוב בתנועה הציונית ובהקמת המדינה וזהו תהליך יוצא דופן בתולדות העמים והשפות. הטקסט מתאר היבטים בתהליך היסטורי זה – בעיקר את פועלו של בן יהודה ו"מלחמת השפות" – המאבק ששפת ההוראה בבתי הספר בארץ ישראל תהיה עברית. חשוב שתלמידים יכירו היבטים אלה בעבר הלאומי. אולם טקסט היסטורי זה מהווה גם הזדמנות לחשוב יותר לעומק על "המובן מאליו" של שפה ועם. הוא מזמן עיסוק בסוגיות כמו -  האם עמים צריכים שפה אחת, ואם כן – מדוע? האם אפשרי (או כדאי) שעם אחד ידבר מספר שפות? בבתיהם של רוב הישראלים, כולל אלה של התלמידים כמובן, ההורים או הסבים גדלו בסביבה של שפות שאינן עברית – וחלקם מדברים בשפות אלו גם היום. האם אנחנו צריכים לחתור "לשפה אחת"? מה היתרונות והחסרונות של עמדה כזו, ולהפך – מה היתרונות והחסרונות של חתירה ל"ריבוי שפות"?   

טקסט זה הוא חלק מפרק "מדברים עברית! – תחיית השפה העברית"  בספר הלימוד "על קצה הלשון ומעולמה של ספרות" המיועד לכיתה ה'. פרק זה מתאים להילמד בהקשרים שונים, הראשון שבהם הוא שבוע העברית המצויין בבתי הספר בסמיכות ליום הולדתו של אליעזר בן יהודה. הקשרים נוספים – דמויות ופועלן, תחילת שנה כפתיח ללימודי העברית.

 

מטרות ומיומנויות מתחום החינוך הלשוני:

הפקת מידע ולמידה מטקסטים כתובים מסוגים שונים בתחומי דעת שונים ( הישג נדרש 5, תוכנית הלימודים חינוך לשוני, משרד החינוך, תשס"ג):

זיהוי רכיבי מבנה בולטים בטקסט והבנת תפקידם: שאלה ותשובה, הסבר, טענה, נימוק, הגדרה, דוגמה, הוראות הפעלה",גיבוש עמדה מנומקת על הטקסט.

קריאת טקסטים מסוגים שונים ולמטרות שונות ( הישג נדרש 4, תוכנית הלימודים חינוך לשוני, משרד החינוך): פרשנות, הערכה ונקיטת עמדה לגביי הכתוב תוך התייחוסת לרעיונות לנושאים ולמסרים.