אבני בניין
1.קריאה
הצעות לקריאה פרשנית:
1. קריאה משותפת תוך עצירות והתעכבות על מעשיו של האב
במהלך הסיפור ובירור משותף של השאלה, האם מעשיו של האב ושיטת חינוכו נכונים/צודקים?
2. קריאה הבוחנת את נקודת המבט של הבנים (הלא עצמאיים) על מעשה האב
והדרך בה בחר לחנך אותם. מה אנחנו מדמיינים שהבנים חושבים ומרגישים על שיטת חינוכו של האב ועל כך שבחר לשקר ולתת להם "כלי עזר" דמיוני.?
הצעה לקריאה ראשונה (קריאת הבנה)
1. לאחר קריאה אישית/משותפת
המורה והתלמידים יבהירו מילים לא מוכרות שהכרחיות להבנת הסיפור וביטויים אופיינים למשלב לשוני גבוה כגון: "חשכה אפפה את היער", "להרחיק לכת", "זיעה נטפה ממצחם" ועוד. מומלץ להתייחס גם למילים במשמעות שונה מהמקובל בשפת היומיום המדוברת כגון "הקשה הבן", "נחלצו מהבוץ", "היו נכונים", "טמאו לשוב".
2. דיון סביב תגובות חופשיות:
מה הסיפור הזה גורם לנו להרגיש? אילו מחשבות תחושות מעוררים בכם המעשים המתוארים והדמויות השונות בסיפור?
3. שיחזור הסיפור עם התלמידים באמצעות ציר זמן, שיח, קומיקס, המחזה וכד'.
הצעה לטרום קריאה
1. עיסוק בשם / נושא הסיפור
על מה יספר לדעתכם הסיפור? למה אנחנו מצפים פה? מה הכוונה במילה אינבררה?
2. תנו דוגמה לסיטואציה
בה הרגשתם כי אין לכם ברירה ואם לא תסייעו לעצמכם אף אחד אחר לא יסייע לכם.
3. באיזו סיטואציה בחיים התמודדתם
עם קושי ולא קיבלתם עזרה/ תמיכה?
2. דיון בעקבות הקריאה
הצעות לדיון בעקבות לימוד הטקסט
בסיפור נראה כי על פניו מעשהו של האב צודק ונכון ומטרתו ברורה: הפיכת ילדיו לעצמאיים. אך האם מעשהו אכן צודק וזוהי הדרך לחנך ילדים?
הצעה לפעילות:
1) המורה מציגה את השאלה: "האם הדרך בה בחר האב לחנך את ילדיו היא נכונה"?, נותנים זמן לחשיבה ותגובות ראשונות.
2) חלוקה לקבוצות: כל קבוצה מחויבת לעמדה, אחת בעד שיטת חינוכו של האב והשנייה נגדו.
כל קבוצה כותבת נימוקים לעמדתה ותולים את הנימוקים על קיר/ לוח.
3) במליאה: קריאת כלל התגובות והבהרתן.
דיון במליאה.
האם מישהו רוצה להתייחס לנימוק נגדי מהנימוק אותו רשם?
האם מישהו התחבר לנימוק אחר מדעתו?
האם מישהו קרא נימוק התומך בדעתו?
ניתן לעבור לדיון כללי יותר סביב הסוגיות המרכזיות:
האם זה טוב או רע "לזרוק" ככה ילדים לבד למים ולתת להם להתמודד לבד? מדוע הילדים כל כך חששו להיות לבד?
אם האב זורק אותם כך למים אולי החששות שלהם לגיטימיים?
אם המעשה של האב צודק, מדוע הוא צודק ובאיזה אופן?
אם מעשה האב אינו צודק וזו אינה שיטת חינוך טובה?
3. כתיבה
הצעה 3:
ספרו על מקרה שהתמודדתם עם קושי ולא קיבלתם עזרה או תמיכה מספקות.
הצעה 2
האם לדעתכם, כאשר האב ביקש מבניו לקרוא לאינברירה הוא סייע להם או לעג להם?
הצעה 1:
חלוקת התלמידים לזוגות, כאשר כל תלמיד בוחר דבר אחד שהוא לא יכול היה לעשות לבדו ופיתח בו עצמאות (רכיבה על אופניים, התמודדות עם מטלה כלשהי, שריכת שרוכים).וכותב את המקרה ע"פ שאלות מנחות לדוגמה:
1. תאר מקרה בו לא היית עצמאי כלל ופיתחת עצמאות.
2. האם קיבלת תמיכה? מי תמך בך? באיזה אופן? במידה ולא קיבלת תמיכה כלל, כיצד הרגשת?
3. מה עזר לך לפתח את העצמאות?
4. האם נתקלת בקשיים כלשהם? אם כן, פרט אלו.
הצעה 6:
בסיפור כתוב כי "בזכותה של אינבררה נחלצו הנערים בשלום ושבו הבייתה". האומנם? האם אתם מסכימים עם משפט זה? הביעו דעתכם.
הצעה 5:
מה ניתן ללמוד על האחים מהדרך בה פעלו ביער?
הצעה 4:
כתבו סוף אחר לסיפור.
4. דיון בעקבות הכתיבה
הצעה 2:
לקרוא בפני הכיתה מטלה של אחד התלמידים ולתת לתלמידים "לראיין" – כלומר, לשאול את הכותב שאלות על הכתיבה שלו. ניתן להיעזר בקובייה עם מילות שאלה או בגלגל שאלות (מתוקשב).
דוגמאות לשאלות:
איך רכשת עצמאות? מה עזר לך בתהליך? מי עזר לך בתהליך? כמה זמן התהליך נמשך? כיצד הרגשת לאורך התהליך?
הצעה 1:
עריכת ראיונות בזוגות / במליאה
בזוגות
התלמידים מציגים את מטלות הכתיבה שלהם ובני הזוג מראיינים אחד את השני אודות התהליך. ניתן לעשות זאת במקביל או לבקש מחלק מהזוגות לערוך ראיונות בפני כל הכיתה במעין תכנית אירוח כיתתית.
דוגמאות לשאלות:
איך רכשת עצמאות? מה עזר לך בתהליך? מי עזר לך בתהליך? כמה זמן התהליך נמשך? כיצד הרגשת לאורך התהליך?