​

 

על מנת שהטקסט יהיה כר פורה ללמידה ביחידת הלימוד, עלינו לנסות ולגלות יחד אילו רעיונות וסוגיות מעניינים קיימים בו ולהחליט על מיקוד באחד מהם. מומלץ שמיקוד זה יישען על קריאה ועיסוק מעמיק בטקסט של הצוות. הקריאה המשותפת תאפשר יצירת זיקה לטקסט, סימון סוגיות חשובות בו ובירור משותף על מה כדאי לדון בו ובעקבותיו בכיתה.

​

הצעות לדיון מקדים ב"כף של עץ" בצוות:

1. קריאת הטקסט.

2. לאחר קריאת הטקסט, המורה המובילה מבקשת תגובות חופשיות מהמורות. חשוב לנסות להגיב ברמה הרגשית והאישית, לא לחשוב כמורה ("מה אנחנו חושבות ומרגישות") ועדיין לא לעסוק ב"מה הילדים יחשבו" או "איך כדאי לבצע בכיתה". בשלב זה נתמקד באופן בו הסיפור פגש אותנו כקוראות מבוגרות.

3. סוגיות אפשריות לדיון בצוות בעקבות קריאת הטקסט, בהובלת המורה המובילה:

• דיון בדמותו של הסב: כיוון אפשרי לדיון הוא בחינת התנהגותו של הסב – התייחסות לפעולות ולמניעים שלו. ניתן לשקול אם חלק מבחירותיו לא מעלות תמיהה: מה דעתכם על התנהגות הסב כלפי בנו בהתייחס לכך שהוא מקריב את חייו לגידול הבן ומבטל את עצמו? על מה מעידה בקשתו של הסב מבנו, "בּני, רוֹצה אני לראוֹת אוֹתךָ בּביתךָ שׁלךָ. שׂא אשׁה, כּדי שׁאדע לפני מוֹתי, כּי ישׁ לךָ בּית וילדים, ואוּכל להפּרד בּשׁקט מן העוֹלם הזה"? אילו שאלות ודילמות עולות בקשר להתנהגותו, לפעולותיו ולמניעיו של הסב?

• דיון בדמותו של הבן: כיוון אפשרי נוסף לדיון יכול להיות בחינת התנהגותו של הבן. מה דעתכם על תגובת הבן לדברי האב, "שׁמע הבּן וּמיהר לשׂאת אשׁה"? האם כשמיהר לשאת אישה, הוא פעל מתוך פחד להישאר לבד או מתוך כבוד לאב ולבקשותיו? בהמשך הסיפור, התנהגות הבן מעוררת מחלוקת ודילמה מוסרית וערכית. מצד אחד, הבן דבק באשתו והולך אחריה כפי שמצוין בפסוק "ויעזוב איש את בית אביו ואמו ודבק באשתו". מה דעתכם על התנהגותו זו של הבן כלפי אביו (הסב)? האם היא מוצדקת בהתייחס לפסוק הזה? מצד שני, האם  הוא נגרר אחרי רעייתו ומתייחס לאביו בזלזול וחוסר כבוד עד כדי השפלה?

• דיון בדמותו של הנכד: כיוון שלישי לדיון הינו עיסוק בדמותו של הנכד ופעולותיו. מה יחסו של הילד להוריו? לסבו? כיצד הוא מרגיש בתוך הסיטואציה המשפחתית? כיצד הוא מבין אותה? האם טוב לו או רע לו? הנכד יכול לפרש את המורכבות המשפחתית הזו בשתי צורות. מצד אחד, מעשיו של הנכד יכולים להתפרש כתמימים. הוא מכין לאביו את אותה הכף שיש לסבו. אולם מצד שני, ניתן גם לפרש את המעשה של הנכד כמעשה תוכחה: הוא משקף להוריו את יחסם המחפיר כלפי הסב (ניתן להמשיל אותו לילד שאומר, "המלך הוא עירום"  בסיפור "בגדי המלך החדשים").