אבני בניין
1.קריאה
הצעות לקריאה פרשנית:
כאשר חוש אחד נפגע, שאר החושים מתחדדים. חזרו למכתביה של ענת וחפשו דוגמה לשימוש בחושים השונים: שמיעה, מישוש, ריח, טעם.
שמיעה: "כאשר רגועים המים ושקטים, אני משוטטת על החוף, זורקת אבנים לתוך הים ושומעת: פלק... פלק... או כשהאבן קטנה וחלקה, נשמע הדבר כך: פליק... ואחר כך – דממה" (עמ' 126).
מישוש: "שכחתי לספר לך שאני מאוהבת בגשם. בעיקר חביבות עלי הטיפות הגדולות, החמות, שמגען כל כך עדין ומלטף..." (עמ' 125).
ריח:
טעם: "האם אתה אוהב את ריחם החריף של פרחי ההדרים? אני יכולה לזהות כל פרח לפי ריחו!" (עמ' 125).
לבקש מהתלמידים לזהות היכן במהלך ביקורו של יובל את ענת חלה נקודת המפנה בה הוא מבין שענת עיוורת.
מסלול ספרותי: בקריאה שנייה לנסות ולזהות את הרמזים שניתנו ליובל לאורך הטקסט במכתביה של ענת ובתיאור המפגש ביניהם על דבר היותה עיוורת.
יובל מנתק קשר עם ענת ולאחר תקופה, מחדש אותו. מה לדעתכם גרם לשינוי זה? מומלץ לשלב צפייה בסדרה "סליחה על השאלה – ילדים", פרק על ילדים עם עיוורון.
הצעה לקריאה ראשונה (קריאת הבנה)
1. קריאה משותפת בעצירות תוך הבנת הפשט ומתן מקום לתגובות חופשיות בכל עצירה: ניתן לקרוא קריאה דרמטית, כאשר התלמידים מקבלים את המכתבים עצמם ומקריאים מהם (דמות של יובל ודמות של ענת):
עצירה ראשונה: בסיום ההתכתבות, רגע לפני המפגש, יובל אומר, "ענת כתבה מכתבים יפים ומוזרים... אהבתי לחזור ולקרוא בהם...". חזרו אל מכתביה של ענת, בחרו קטע שמושך את תשומת ליבכם, הסבירו מדוע.
עיון חוזר במכתבים של יובל וענת: תנו כותרת/הסבר קצר על כל אחד מהמכתבים.
ענת ויובל עומדים להיפגש. שערו מה יקרה בהמשך.
עצירה שניה: בסיום המפגש בין יובל וענת, לאחר המשפט "ידעתי שענת עיוורת": שערו כיצד אומר יובל את המשפט הזה. מה טון דיבורו? ניתן להציג לילדים רשימה של רגשות ותחושות ולתת להם לבחור ולנמק את תחושותיו של יובל ברגע זה.
2.לתת זמן לתגובות חופשיות: מה הסיפור הזה גורם לנו להרגיש? מה המעשים המתוארים והדמויות השונות מעוררות בכם?
3. ניתן לשחזר יחד את הסיפור עם הילדים באמצעות ציר זמן, שיח, קומיקס, המחזה.
הצעה לטרום קריאה
1. הצגת פתיח המודעה מהסיפור:
"שמי ענת ואני בת 12. הייתי רוצה להתכתב עם ילד או ילדה בגילי על החיים". מה הייתם כותבים לענת? מה הייתם מספרים על חייכם? כשבוע לפני לימוד יחידת ההוראה, מומלץ לתת לתלמידים לכתוב זה לזה מכתבים אישיים כדי שיוכלו לחוות בעצמם חוויה של כתיבת מכתבים, ציפייה ושיתוף ברגשות, במטרה לקרבם לסיפור.
2. התייחסות לשם הסיפור:
הצגת שם הסיפור בפני התלמידים ובקשה מהם להעלות השערות לגבי תוכנו. על מה יסופר? מי יהיו הדמויות? ניתן לדבר, למשל, על הברבור, עוף המים הנפלא, כהתגלמות המיצוי העצמי בסיפורו של הנס כריסטיאן אנדרסן, "הברווזון המכוער", כמו גם באגם הברבורים מאת צ'ייקובסקי, היצירה האהובה ביותר על ענת.
2. דיון בעקבות הקריאה
הצעות לדיון בעקבות לימוד הטקסט:
מה מקומה של האמת ביחסים בין אנשים? מה היו המניעים של ענת? מדוע לא חשפה את האמת?
לאסוף מניעים שונים במהלך הדיון.
דיון באחת משתי שאלות עוגן אפשרויות:
1. האם ענת צדקה בכך שלא סיפרה ליובל את האמת מהתחלה?
2. האם יובל היה מתכתב עם ענת אילו ידע שהיא עיוורת?
הצעות למהלך הדיון:
-
חשיבה עצמית – כל תלמיד חושב במשך מספר דקות מהי עמדתו ביחס לשאלת העוגן.
-
השוואה בזוגות.
-
דיווח במליאה תוך ניסיון להציג דעות מנוגדות בין התלמידים.
3. כתיבה
הצעה 4:
בכל סיפור טוב יש דמות שאנו מכבדים אותה, מעריכים אותה ואולי רוצים להתחבר אליה. איזו דמות אתם מעריכים בסיפור זה ומדוע?
הצעה 3:
הביעו את דעתכם על הדילמה הבסיסית של ענת: לגלות או להסתיר את דבר היותה עיוורת. היכן עוד אתם מכירים מקרים של גילוי והסתרה (פייסבוק, אינסטגרם)?
הצעה 2:
כתבו סוף אחר לסיפור.
הצעה 1:
כתבו מכתב לענת או ליובל ושתפו אותם בתחושותיכם במהלך קריאת הסיפור.
4. דיון בעקבות הכתיבה
הצעה 3:
כתיבת מכתב משותף לאדם בעל מוגבלות -למשל, עיוור, חירש, בעל מגבלה תנועתית וכד'.
הצעה 2:
פרסום מטלת הכתיבה בכיתה/באתר/בפורום כיתתי:
כל תלמיד בוחר את תוצר הכתיבה שהוא מתחבר אליו ביותר וכותב פוסט/תגובה בו/בה הוא מסביר מדוע.
הצעה 1:
עבודה בזוגות:
התלמידים מקריאים זה לזה את תשובותיהם במטלת הכתיבה. הם חושבים יחד מה ניתן להוסיף ומגיבים בהתאם.