דיון מקדים

על מנת שהטקסט יהיה כר פורה ללמידה ביחידת הלימוד, עלינו לנסות ולגלות יחד אילו רעיונות וסוגיות מעניינים קיימים בו ולהחליט על מיקוד באחד מהם. מומלץ שמיקוד זה יישען על קריאה ועיסוק מעמיק בטקסט של הצוות. הקריאה המשותפת תאפשר יצירת זיקה לטקסט, סימון סוגיות חשובות בו ובירור משותף על מה כדאי לדון בו ובעקבותיו בכיתה.

הצעות לדיון מקדים בצוות ב"מעשה בשני אמנים":

1 . קריאת הטקסט.

2 . לאחר קריאת הטקסט, המורה המובילה מבקשת תגובות חופשיות מהמורות. חשוב לנסות להגיב ברמה הרגשית והאישית, לא לחשוב כמורה (“מה אנחנו חושבות ומרגישות”) ועדיין לא לעסוק ב”מה הילדים יחשבו” או “איך כדאי לבצע בכיתה”. בשלב זה המורה המובילה מבקשת להתמקד באופן שבו הסיפור פגש אותנו, כקוראות מבוגרות.

סוגיות שיכולות לעלות במסגרת הדיון המקדים:

• הסיפור עוסק בבחירות של אדם כאשר הוא מתחייב למשימה. לרשותו פרק זמן מוגבל לביצוע המשימה, והוא היחיד אשר יכול להשפיע על תוצאות בחירותיו. אמנם האמן העצל לא עשה כמעט דבר במהלך הסיפור, אך בסופו של דבר עלה בדעתו פתרון יצירתי. המלך זיהה שהאמן העצל העתיק בדרך מקורית את יצירתו של האמן החרוץ. הוא איננו כועס בתגובתו הראשונית ואף משבח את האמן העצל, אך לאחר מכן מעמיד אותו על מקומו. ואולם, האם ניתן למצוא ערך ביצירתיות של האמן העצל בסיפור? האם לפעמים יש יתרון בפעולה או פתרונות יצירתיים שכאלה על פני חריצות ועמלנות? ניתן, למשל, לטעון כי האמן העצל הוא אדם מאוד יצירתי ומקורי ועל אף שנוהג בעצלנות בסיפור, ניתן לשבח גם את תכונותיו אלה.

​

• בהמשך לסוגיה הראשונה, ניתן לחשוב על תלמידים או מורים בבית הספר שדומים לשני הטיפוסים שבסיפור. הטיפוס הראשון מתמסר לעבודה קשה, מתאמץ, ומשקיע זמן ואנרגיה בעבודתו, ואילו השני לא כל כך חרוץ, פועל ברגע האחר אבל יצירתי ומקורי. האם רק הטיפוס הראשון ראוי לשבח ואילו השני ראוי לגנאי? האם יש אפשרות לראות ערך בתכונות של שני הטיפוסים?